פרק ב׳ - פרק שני

א׳אר"י בן קרחה, למה קדמה פרשת שמע לוהי' אם שמע, אלא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואח"כ יקבל עליו עול מצות.
←
ב׳פרשת ציצית מפני מה קבעוה בק"ש, אר"י ב"ר חביבא, מפני שיש בה ששה דברים. מצות ציצית, יציאת מצרים, עול מצות, מינות, הרהור עבירה והרהור ע"ז.
←
ג׳תניא סומכוס אומר, המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו.
←
ד׳אמר ר"א בר יעקב ובדל"ת, אר"א ובלבד שלא יחטוף בחי"ת.
←
ה׳חזייה דהוה קא מאריך טובא, א"ל כיון דאמליכתי' למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים תו לא צריכת.
←
ו׳פרקדן לא יקרא ק"ש.
←
ז׳חוזר ואומר אמת או אינו חוזר ואומר אמת. ההוא דנחית כו' כל אמת אמת תפסי' להאי.
←
ח׳אמר עולא, כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו.
←
ט׳רבי יוחנן אמר כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים.
←
י׳א"ר יוחנן, הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה יפנה ויטול ידיו, ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל כו'.
←
י״אכל הנפנה, ונוטל ידיו, ומניח תפילין, וקורא ק"ש ומתפלל, מעלה עה"כ כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן.
←
י״בא"ל לא ס"ל מר כאילו טבל.
←
י״גכל הקורא ק"ש ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנם.
←
י״דלמה נמשלו אהלים לנחלים, לומר לך מה נחלים מעלים את האדם מטומאה לטהרה, אף אהלים מעלים את האדם מכף חובה לכף זכות.
←
ט״ור"א ור"א הוו קטרי לי' גננא לר"א, א"ל אדהכי והכי איזיל ואשמע מלתא דבי מדרשא ואימא לכו כו', א"ל אלו לא באנו אלא לשמוע דבר זה דיינו.
←
ט״זת"ר, עבדים ושפחות אין עומדים עליהם בשורה, ואין אומרים עליהם ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים כו', אלא אומרים לו כדרך שאומרים לו לאדם על שורו ועל חמורו שמתו, המקום ימלא חסרונך כו'.
←
י״זר"י אומר, אם עבד כשר הוא, אומר עליו: הוי איש טוב ונאמן ונהנה מיגיעו. א"ל א"כ מה הנחת לכשרים.
←
י״חאין קורין אבות אלא לשלשה ואין קורין אמהות אלא לארבעה כו', עד הכא חשיבי, טפי לא חשיבי.
←
י״טא"ר אלעזר מ"ד "כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי". "כן אברכך בחיי", זו ק"ש. "בשמך אשא כפי", זו תפילה כו'.
←
כ׳אמר רב כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאילו עשאו במה כו'.
←
כ״אושמואל אמר במה חשבתו לזה ולא לאלוה.
←
כ״בא"ל במה קא אמרת, א"ל אסור קא אמינא.
←
כ״גואר"א ב"א אר"י ב"א, כל המתפלל ויוצא לדרך הקב"ה עושה לו חפציו.
←
כ״דכל הלן שבעת ימים בלא חלום נקרא רע, שנאמר "ושבע ילין בל יפקד רע כו' ", א"ל כו' הכי אמר רבי יוחנן כל המשביע עצמו מד"ת ולן אין מבשרין אותו בשורות רעות.
←
כ״הר"א בתר דמסיים צלותי' אמר הכי: יהר"מ ד"א שתשכן בפורינו אהבה כו'.
←
כ״ושתציץ בבשתינו ותביט ברעתנו.
←
כ״זותתלבש ברחמיך ותתכסה בעוזיך.
←
כ״חותתעטף בחסידותיך ותתאזר בחנינותך.
←
כ״טותבא לפניך מדת טובך וענותנותך.
←
ל׳שלא נחטא ולא נבוש ולא נכלם מאבותינו.
←
ל״איהיר"מ שתהי' תורתך אומנותינו, ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו.
←
ל״בחיים ארוכים.
←
ל״גחיים שיש בהם יראת חטא.
←
ל״דחיים שאין בהם בושה וכלימה.
←
ל״החיים של עושר וכבוד.
←
ל״וחיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים.
←
ל״זמעזי פנים ומעזות פנים.
←
ל״חמאדם רע, מפגע רע.
←
ל״טמחבר רע.
←
מ׳שתשים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה.
←
מ״אובין התלמידים העוסקים בתורתיך.
←
מ״ביהר"מ שתעמידנו בקרן אורה ואל תעמידינו בקרן חשיכה, ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו.
←
מ״גגלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב, שאור שבעיסה ושיעבוד גלויות מעכב, יהר"מ שתכניעם מלפנינו ומאחרינו.
←
מ״דאלהי נצור לשוני מרע.
←
מ״הולמקללי נפשי תדום.
←
מ״ואלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי, ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי.
←
מ״זהרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה.
←
מ״חומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים.
←
מ״טבזמן שביהמ"ק קיים אדם חוטא ומקריב קרבן, ואין מקריבים ממנו אלא חלבו ודמו.
←
נ׳ר"י כי הוה מסיים ספרא דאיוב אמר הכי, סוף אדם למות וסוף בהמה לשחיטה, והכל למיתה הם עומדין.
←
נ״אאשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה,
←
נ״בועושה נח"ר ליוצרו.
←
נ״גוגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב מן העולם.
←
נ״דגמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת את דרכי.
←
נ״הולשקוד על דלתותי.
←
נ״ונצור לשונך מרע כו'.
←
נ״זנצור תורתי בלבך, ונגד עיניך תהי' יראתי.
←
נ״חשמור פיך מכל חטא.
←
נ״טמרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה אני ברי' וחבירי ברי' כו'.
←
ס׳לעולם יהא אדם ערום ביראה.
←
ס״אכדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה.
←
ס״בתכלית חכמה, תשובה ומעשים טובים.
←
ס״גשלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו כו'.
←
ס״דלא כהעוה"ז עוה"ב, עוה"ב אין בו לא אכילה ושתי' ולא פ"ו ולא מו"מ, ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה.
←
ס״הגדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים, יותר מן האנשים.
←
ס״ועולמך תראה בחייך, ואחריתך לחיי העוה"ב ותקותך לדור דורים.
←
ס״זואחריתך לחיי העוה"ב,
←
ס״חלבך יהגה תבונה, פיך ידבר חכמות.
←
ס״טועפעפיך יישירו נגדך.
←
ע׳ח"א, אלופינו בתורה ומסובלים במצות.
←
ע״אוח"א אלופינו בתורה ובמצות ומסובלים ביסורין.
←
ע״באין פרץ, שלא תהא סיעתינו כסיעתו של שאול שיצא ממנו דואג האדומי. ואין יוצאת כו' שיצא ממנו אחיתופל, ואין צוחה כו' שיצא ממנו גחזי.
←
ע״גברחובותינו, שלא יהי' לנו בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים.
←
ע״ד"שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה" כו' ח"א כל העולם כולו ניזונין בצדקה, והם ניזונים בזרוע. וח"א כל העולם כולו ניזונים בזכותם, והם אפי' בזכות עצמן אינם ניזונים כו'.
←
ע״המאן "אבירי לב", גובאי טפשאי כו'.
←