מדריך שימוש
ערכי המפתח
המפתח כולל כ-1,000 ערכים, חלקם בלשונו של הרב וחלקם ע"פ הקשרם התוכני, על מנת לאפשר למצוא ערכים גם אם הרב מזכירם בביטויים שונים. כך למשל יש ערכים כגון "אדישות", "סובייקטיביות", "שליטה עצמית" ועוד.
בשלב זה המפתח כולל את שני כרכי מסכת ברכות ואת תחילת מסכת שבת.
מקורות וציטוטים
המפתח כולל כ-30,000 ציטוטים, כאשר נעשתה השתדלות להביא על כל ערך את כל התוכן הרלוונטי לאותו ערך, ורק את התוכן הרלוונטי לאותו ערך, כך שאין צורך לחפש כלל, לא את הפיסקה ולא בתוכה, דבר שמסייע מאד למשתמש.
לדוגמה, אילו האתר היה מביא על כל ערך את כל הפיסקאות בשלימותן, הערכים "השגחה" או "תורה" היו מופיעים עם כ-400 פיסקאות. כמות כזו של מקורות שהלומד צריך לעבור עליהם ולחפש בהם, היתה מכבידה מאד על הלומד, ובפרט כשבחלק מהמקורות מדובר על איזכור קצר שקשה לאתרו בתוך פיסקה ארוכה, לעיתים עד כדי שהלומד כלל לא ינסה להתחיל לחפש.
באתר עין איה הובאו הציטוטים ביחס לתורה, למשל, בערכים ממוקדים נפרדים, כגון "תורה", "אהבת התורה", "חידושי תורה", "תורה (לימוד)", "תורה שבעל פה", ועוד, ועם הפניות הדדיות לערכים המקבילים. בנוסף, כאמור, הבאת התוכן ממוקדת רק לתוכן הרלוונטי לערך, כך שהכל ערוך ומתוקן לפני הלומד ללא צורך בחיפוש נוסף.
דוגמה לנוחות בהבאת ציטוטים מתוך הפיסקאות: פיסקה רע"א בברכות פרק ט, מונה כ-1500 מילים, ובאתר זה היא מופיעה בכ-60 נושאים. בחלקם הקטן היא הובאה במלוא אורכה במידה שהנושא מחייב זאת, אך ברוב המופעים הובאו רק כמה שורות בודדות, ולעיתים אף שורה בודדת אחת. כך למשל בערך "שליטה עצמית" הובאה שורה אחת מתוך פיסקה כל כך ארוכה:
הממשלה היותר אדירה באדם, שאין ציור לאחרת להתעלות עליה, איננה כי אם אחת, יראת ד' ודעת אלהים באמת.
משפט יסודי כזה, כשהוא מופיע בפיסקה ארוכה מאד שעוסקת בנושאים אחרים, עלול להיעלם, ומצוה להאיר אותו באור הראוי לו.
פיסקה י"ט בפרק שביעי של ברכות מונה כ-1300 מילים, ובאתר היא מופיעה בכ-110(!) נושאים.
לעומת שתי הפיסקאות הנ"ל, פיסקה בת 3 שורות בלבד, ברכות פרק תשיעי פיסקה רפ"א, שעוסקת לכאורה רק בנושא אחד ובקצרה, מופיעה ב-10 נושאים.
דברי הגמרא שעליהם נסובו הפיסקאות לא הובאו, כיון שהם נמצאים בדר"כ בגוף הפיסקה, אך כדי להבין כראוי כדאי לראות את הפיסקה כולה ואת הגמרא בפנים, ולפעמים גם פיסקאות קודמות במקרה שזה חלק ממהלך שלם. לצורך כך ישנה אפשרות לעבור מהציטוט לפיסקה כולה ולראות את כל ההקשר.
יש בכך תועלת גם בכיוון ההפוך - ניתן ללמוד את הפיסקה ולעבור ממנה לציטוטים המפוזרים בערכים השונים. התועלת בכך היא שהלומד יוכל להיפתח גם לנושאים צדדיים בפיסקה, ולא להתמקד רק בנושא העיקרי שלה.
אפשרויות בכניסה לערך
בתחתית כל ציטוט יש אפשרות ללחוץ על 4 לחצנים:
- "הקשר מלא": שם תובא גם לשון הגמרא שהציטוט מתייחס אליה. כשרוצים לשלוח ציטוט בודד כקישור, ניתן לשלוח את הקישור המופיע בלחצן זה.
- "לפסקה המלאה": יעביר את המשתמש לפיסקה במלואה, ומשם יש יכולת גם לעבור לפיסקאות שסביבה.
- "העתק": לחיצה על לחצן זה תעתיק את הציטוט.
- "הוסף לדף מקורות": לחיצה על לחצן זה תעביר את הציטוט לדף מקורות. לצורך זה ניתן ללחוץ בכל עמוד באתר על העיגול בצד שמאל של המסך.
"ייצוא מקורות": בראש כל ערך יש לחצן שבעזרתו ניתן לרכז את רשימת המקורות של הציטוטים בלי התוכן שלהם, לצורך הדפסה וכדו'.
בזמן ההימצאות בתוך ערך, ניתן לדעת איזה ערך זה על ידי הצבת העכבר על ראש הלשונית של העמוד, או על פי המצויין בראש העמוד, בשורת הכתובת. לדוגמה: בערך "פנימיות האדם" תופיע כתובת הקישור של העמוד בצורה זו:
https://www.ein-aya.co.il/entries/פנימיות-האדם
עין איה השלם
בלשונית זו יוכל המשתמש למצוא את כל ספר עין איה. הספר מוגה עד מסכת שבת בסוף פרק א', ובעתיד בעז"ה תושלם ההגהה על כולו.
בתחתית כל פיסקה שעברה מיון לערכים יש את רשימת הערכים בהם היא מופיעה, עם אפשרות ללחוץ על הערך ולעבור אליו.
כמו כן, ניתן ללחוץ על "הקרא" על מנת לשמוע את תוכן הפיסקה. ההקראה אינה מדוייקת, והיא בהתאם להגדרות במחשב של המשתמש, כגון קול של גבר או אשה וכדו'.
חיפוש
כאמור, על מנת להקל על מציאת המקורות, הערכים לא תמיד מופיעים במינוחים של הרב אלא במינוחים עכשוויים. מומלץ ללומד לעבור על כלל הנושאים ולמצוא מתוכם את הערכים הרלוונטיים מבחינתו. כמו כן, בערכים רבים יש הפניה לערכים מקבילים.
יחד עם זאת, ניתן להיעזר ב"חיפוש" על מנת לחפש מילים וביטויים מדוייקים בתוך הפיסקאות.
כותרות
ציטוטים רבים מופיעים עם כיתוב מודגש מקדים. כיתוב זה מתמצת את התוכן המופיע בציטוט, לעיתים במילים קצרות, ולעיתים באריכות או אף בלשונו של הרב מתוך הפיסקה. דבר זה יעזור ללומד לעבור בריפרוף על הכותרות בתוך הערך, ולמיין לעצמו אילו ציטוטים מתוך הערך רלוונטיים יותר לנושא בו הוא עוסק. נעשתה השתדלות רבה שבציטוט שיש לו כותרת, כל הנושאים הרלוונטיים לערך המופיעים בציטוט יתומצתו בכותרת.
כך למשל בערך "אהבת האומה":
ברכות פרק א, פיסקה קע
אהבת האומה צריכה להיות מתוך אהבת ה', ולא סתם אהבה חומרית
אבל כל פרשה דלא פסקה משרע"ה לא פסקינן, וכל הדיעות המחוברות עם השייכות להן ע"פ ד', צריכות מאד להשמר שלא תצאנה לבדן. ע"כ הלאומיות שבישראל בהתחברה עם ההשקפה הגדולה והקדושה של עול מלכות שמים ועול מצות, הרי יסודתה בהררי קודש. אבל בהפרדה ותצא רק לגבול חול של אהבה לאומית גסה, כדרך כל עמי הארץ, שהיא רק אהבה חמרית לעצמה, היא תוליד דברים רעים ודעות רעות המרחיקות את שם ד' מלבות עם ד'.
ברכות פרק ב, פיסקה מג
(ציטוט ללא כותרת)
ונשובה לעשות חוקי רצונך בלבב שלם, באשר חוקי התורה, מהם משלימים את הפרט בשלימותו האמיתי, ומהם שיסודם שלמות הכלל, ע"כ רק בהיות האדם מוכן להיטיב לעצמו ולזולתו ולכללו, אז יוכל לעשות חוקי רצון ד' ית' בלב שלם, כי רק אז ירגיש בהרגשה פנימית נועם התוה"ק ומצותי'. ויהי נועם ד' עליו לכונן מעשי ידיו.
ברכות פרק ה, פיסקה ס
אהבת משה רבינו לעם ישראל
משרע"ה הית' תכלית נשגבה לחייו מצד עצמו ושלימותו גם זולת מצבם של ישראל, שע"כ הי' ראוי להעמיד ממנו אומה שלמה כישראל. אבל מפני אהבתו השלמה לישראל הסכים בעצמו שכל שלימותו לא תהי' כ"א להשתמש בהם לטובתן של ישראל ולא מצא לנפשו תכלית לחייו בלא ישראל. ובזה נוסף על מעלתן של ישראל גם אותו חלק השלימות הגדול שהי' לו ע"ה מצד עצמו, שהי' גבוה מערכן של ישראל ונחשב ג"כ מצורף להם. ע"כ אע"פ שהי' ראוי מצד עצמו לחיות עוד, גם לעבור אל הארץ, אבל מתוך ששם עצמו מצורף לישראל, והם לא היו ראויים להנהגה נעלה כהנהגתו של משה כשיכנסו לארץ, ע"כ הי' דבר מוכרח שימות במדבר. וכ"ז בא לו מטהרת רצונו לטובתן של ישראל, וע"ז אמר "ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת".
ברכות פרק ט, פיסקה רסב
אהבת הכלל
אז יכירו ג"כ כמה גדול הוא ערך הצירוף של הפרטים אל הכלל, ולא יעלה על לב להרס אלה הדיעות הטהורות מחוללות השלום הכללי בעולם, שהנקודה הפנימית שבהם היא הכרת כח המוסר הפרטי והכללי, שמתקבץ רק מבירור של אלה שני הקצוות, של חופש הבחירה הפרטית והמניעה שלה ביחש הכללות, שמזה תבא הברכה האמיתית להגדיל יראת ד' ועבודה תמה וטהורה בקרב כל יחיד ויחיד, ולקשר את כל הפרטים באהבת עולם אל הכלל כולו.
דוגמאות לכותרות של ציטוטים נוספים בערך "אהבת האומה":
- אהבת האומה והנאמנות לה.
- ההבדל בין אהבת האומה לאהבת המשפחה.
- אהבת האומה מתוך אהבת ה' ואהבת התורה.
- האהבה צריכה להיות מאוזנת כך שתאפשר לכל אחד מהצדדים להתפתח בהתאם לאופיו.
- אהבת האומה, הארץ ומקום המגורים.
- שני אופנים לאהבת הכלל, והיחס ביניהם.
- מעלת אהבת ה', אהבת התורה והאומה בקרב כל אחד מישראל, והדרך לשמר אותה לאורך ההיסטוריה.
- הצרות שעברו עלינו ושסבלנו בשביל קיום תוה"ק בשביל כללות האמונה, ובשביל מעמד שם ישראל בכלל, הן גורמות לעורר את האהבה בלב הבנים לדור אחרון ביתר שאת.