פרק ד׳ - פרק רביעי

א׳איתמר ריבח"א תפילות אבות תקנום, ריב"ל אמר תפילות כנגד תמידים תקנום.
←
ב׳אברהם תקן תפילת שחרית, שנאמר "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם" כו', יצחק תקן תפלת המנחה, שנאמר "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב" וכו', יעקב תקן תפלת ערבית, שנאמר "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש" כו'.
←
ג׳המתפלל אחורי רבו.
←
ד׳תפלת ערבית רשות או חובה.
←
ה׳המתן עד שיכנסו בעלי תריסין.
←
ו׳א"ל ר"ג חובה. א"ל ר"ג לחכמים כלום יש אדם שחולק עלי בדבר זה. א"ל ר"י לאו. א"ל והלא משמך אמרו רשות כו'.
←
ז׳א"ל אלמלא אני חי והוא מת יכול החי להכחיש את המת, ועכשיו שאני חי והוא חי איך יכול החי להכחיש את החי.
←
ח׳תא נעברי'.
←
ט׳נוקמי' לר"י ה"ל בעל דבר.
←
י׳נוקמיה לר"ע, ל"ל זכות אבות ועניש לי'.
←
י״אהוא חכם, דאי מקשי לי' מפרק לי', הוא עשיר, דאי מפלח לבי קיסר האי נמי מצי מפלח כותי'.
←
י״בא"ל איזיל אמליך באנשי ביתאי.
←
י״גאמרה לי' דלמא מעבירין לך. א"ל, אמרי אנשי לשתמש איניש יומא חדא בכסא דמוקרא כו'.
←
י״דא"ל ל"ל חיוורתא. ההוא יומא בר תמני סרי שני הוה, אתרחיש לי' ניסא והדרו לי' תמני סרי דארי חיוורתא.
←
ט״ושהי' ר"ג מכריז ואומר, כל ת"ח שאין תוכו כברו אל יכנס לביהמ"ד.
←
ט״זאריו"ח פליגי בה אבא יוסף בן דוסתאי ורבנן. ח"א אתוסף ד' מאה ספסלי, וח"א שבע מאה ספסלי.
←
י״זאחזו לי' בחלמא חצבי חיוארי דמליין קטמא. ולא היא, ליתובי דעתי' הוא דאחזו לי'.
←
י״חתנא עדיות בו ביום נשנית.
←
י״טואף ר"ג לא מנע עצמו מביהמ"ד.
←
כ׳אמר ר"ג, איכו השתא איזיל ואפייסי' לר"י.
←
כ״אא"ל מכותלי ביתך ניכר שפחמי אתה.
←
כ״בא"ל אוי לו לדור שאתה פרנסו ואוי לה לספינה שאתה קברניטה, שאין אתה יודע בצערן של ת"ח כו'.
←
כ״גא"ל נעניתי לך מחול לי, לא אשגח ביה, א"ל עשה בשביל כבוד אבא, איפייס.
←
כ״דשלח ר"י לביהמ"ד מאן דלבש מדא ילבש מדא כו'. א"ל רע"ק לרבנן טרוקו גלי דלא ליתו עבדי דר"ג וליצערו לרבנן. אר"י מוטב דאיקום אנא ואיזול לגבייהו כו' מזה בן מזה יזה כו'.
←
כ״הוהוה דריש ר"ג תרתי שבתא, וראב"ע חדא שבתא.
←
כ״וואותו תלמיד ששאל תפילת ערבית רשות או חובה רשב"י הוה.
←
כ״זר"ז כי הוה חליש מגרסיה הוה אמר איזיל ואיתיב כו' ואיקום מקמייהו ואקבל אגרא.
←
כ״חמה מקום לתפילה זו.
←
כ״טיהר"מ ד"א וא"א, שלא יארע דבר תקלה על ידי.
←
ל׳מודה אני לפניך ששמת חלקי מיושבי ביהמ"ד ולא שמת חלקי מיושבי קרנות.
←
ל״אשאני משכים והם משכימים, אני משכים לד"ת והם משכימים לדברים בטלים, אני עמל והם עמלים, אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר, אני רץ והם רצים, אני רץ לחיי עוה"ב והם רצים לבאר שחת.
←
ל״בלמדנו ארחות חיים ונזכה בהם לחיי העוה"ב.
←
ל״גרבינו, נר ישראל.
←
ל״דעמוד הימני.
←
ל״הפטיש החזק.
←
ל״וא"ל אילו לפני מלך בו"ד היו מוליכים אותי כו'.
←
ל״זא"ל רבינו ברכנו, א"ל יה"ר שיהא מורא שמים עליכם כמורא בו"ד.
←
ל״חבשעת פטירתו אמר להם, פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקיה מלך יהודה שבא.
←
ל״טהסדיר י"ח ברכות על הסדר.
←
מ׳א"ל ר"ג לחכמים, כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים.
←
מ״אלשנה האחרת שכחה והשקיף בה שתים ושלש שעות.
←
מ״באמר אביי גמירי טבא לא הוי בישא.
←
מ״גהני שבעה דשבתא כנגד מי, כנגד שבעה קולות שאמר דוד על המים.
←
מ״דהני תשע דר"ה כנגד מי, כנגד תשע אזכרות שאמרה חנה בתפילתה, דאמר מר בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה.
←
מ״ההני כ"ד דתעניתא כנגד מי, כנגד כ"ד רננות שאמר שלמה כשהכניס ארון לבית קה"ק, א"ה בכל יומא נמי נימרינהו, אימת אמרינהו שלמה ביומא דרחמי כו'.
←
מ״ומאי קבע, אר"י ב"א אר"א כל שתפלתו דומה עליו כמשאוי.
←
מ״זורבנן אמרי כל שאינו אומרה בלשון תחנונים.
←
מ״חרבה ור"י דאמרי תרוייהו, כל שאינו יכול לחדש בה דבר.
←
מ״טאביי ב"א ורחב"א דאמרי תרוייהו, כל שאינו מתפלל עם דמדומי חמה.
←
נ׳לייטי עלה במערבא אמאן דמצלי עם דמדומי חמה, מ"ט דלמא מטרפי לי' שעתא.
←
נ״אהמהלך במקום סכנה מתפלל תפילה קצרה ואומר, הושע ד' את עמך את שארית ישראל.
←
נ״בבכל פרשת העיבור יהיו צרכיהם לפניך כו', אפילו בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה.
←
נ״גלא תרתח ולא תחטא, לא תרוי ולא תחטא, וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא. מאי היא, תפלת הדרך.
←
נ״דהיכי מצלי לה, ר"ח אמר מעומד, ר"ש אמר אפילו מהלך.
←
נ״הת"ר סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות יכוין את לבו לאביו שבשמים.
←
נ״ונמצא כל ישראל מכוונים את לבם למקום אחד, אר"א ואיתימא ר"א מאי קרא "כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות" תל שהכל פונים בו.
←
נ״זוכמה ישהה בין תפלה לתפלה. ר"ה ור"ח, ח"א כדי שתתחונן דעתו עליו, וח"א כדי שתתחולל דעתו עליו.
←