פרק ח׳ - פרק שמיני
- א׳בש"א, "שברא מאור האש", וב"ה אומרים "בורא מאורי האש".←
- ב׳אמר רבא, ב"ברא" כ"ע ל"פ דברא משמע, כ"פ ב"בורא", בש"א, "בורא" דעתיד למברא, וב"ה סברי, "בורא" נמי דברא משמע.←
- ג׳מתיב רב יוסף, "יוצר אור ובורא חושך", "יוצר הרים ובורא רוח", "בורא השמים ונוטיהם", אלא אר"י, ב"ברא" ו"בורא" כ"ע ל"פ דברא משמע כו'.←
- ד׳כי פליגי ב"מאור" ו"מאורי", ב"ש סברי, חד נהורא איכא בנורא, וב"ה סברי, טובא נהורי איכא בנורא.←
- ה׳תנ"ה, א"ל ב"ה לב"ש, הרבה מאורות יש באור.←
- ו׳ת"ר, היו יושבים בביהמ"ד והביאו אור לפניהם. ב"ש אומרים, כאו"א מברך לעצמו, ובה"א, אחד מברך לכולם משום שנאמר "ברב עם הדרת מלך". בשלמא ב"ה מפרשי טעמייהו אלא ב"ש מ"ט. סברי מפני ביטול ביהמ"ד.←
- ז׳תנ"ה, של בית ר"ג לא היו אומרים "מרפא" בביהמ"ד מפני ביטול ביהמ"ד.←
- ח׳מי שאכל ושכח ולא ברך, בש"א, יחזור למקומו ויברך, וב"ה אומרים, יברך במקום שנזכר.←
- ט׳הנהו תרי תלמידי, חד עבד בשוגג כב"ש ואשכח ארנקא דדהבא, וחד עבד במזיד כב"ה ואכלי' אריא.←
- י׳וחד עביד במזיד כב"ה.←
- י״ארבה בב"ח אזל בשיירתא, אכל ואשתלי ולא בירך. אמר, היכי איעביד, אי אמינא להו דאנשאי לברוכי, אמרי לי בריך הכא דכל היכא דמברכת לרחמנא קא מברכת, מוטב דאמינא להו דאנשאי יונה דדהבא. א"ל, אנטרו לי דאנשאי יונה דדהבא, הדר ואזיל ובריך ואשכח יונה דדהבא.←
- י״בומאי שנא יונה, משום דאמתילא כנס"י ליונה, שנאמר "כנפי יונה נחפה בכסף", מה יונה אינה ניצולת אלא בכנפיה אף ישראל אינם ניצולים אלא במצות.←
- י״גל"א מה יונה זו כנפיה מגינות עליה אף ישראל מצות מגינות עליהם.←