תניא, ריב"ב אומר, נאמר בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם, הרי מ"ם יו"ד מ"ם, מים, מכאן לניסוך מים מן התורה.

חג האסיף, חג הסוכות, הוא החג המקשר את הטבע עם אותו הכח הפלאי שלמעלה מן הטבע, אשר הופיע בעולם בהתגלות תולדתית ע"י הופעתם של ישראל על במתה של התולדה האנושית. הדעה העליונה המוארה באור אלהים חיים של חדוש העולם בכח אלהי עולם למטרה של צדק עליון, המוארה בכל ההויה, היא קשורה עם מציאותו של עולם גמור, משוכלל וקשור בחוקיו הקבועים, ועומדת ממעל לכולם. הדרך אשר בה עבר ישראל מיציאת מצרים עד כניסת הארץ, זהו הרתוק אשר חבר את הסדר העליון של הויית הבריאה, את אוצר הפלאים, עם הסדר הקבוע, הרגיל במהלך הטבע וחוקיו הקבועים ומוצקים. כדי לשא עין למרחקים למצב הבריאה לפני הוסדה, בעת אשר רוח אלהים היתה מרחפת על פני המים וכל העולם כולו היה מים במים, להודיע שגם מאז עד לא גבעות חוללו, עד לא חוקק חוג על פני תהום, יד אל עושה פלא סדרה כל בחכמת עולמי עד, להביא את כל היצור למגמתו העליונה. והאסיף הבא מתוך העבודה המסודרת, המתאימה עם חוקי הטבע כולם, המתחבר בזכרונו עם הסוכות הנפלאות של התקופה הרת כל פלאי עולם, הנועדה להאיר את כל מחשכי היקום, את כל חגוי החיים, באור חזון אלהי אמת, עולה הוא ברשמי הזכרתו לראשית היצירה. ואם כי אי אפשר להגיד מעשי בראשית לבשר ודם, אבל רושם של רמז בראש מילים מוכרח לבא על יסוד ההויה בראשית הגלותה, בעת אשר החלה הפעולה היצירתית לפעול ברוח אלהים המרחפת על פני המים. וע"כ נאמר בשני ונסכיהם ובששי ונסכיה ובשביעי כמשפטם, מ"ם יו"ד מ"ם, מים, מכאן רמז לניסוך מים מן התורה.