מאי טעמא שקר מקרבן מיליה אמת מרחקן מיליה. שיקרא שכיח, קושטא לא שכיח.

ההבדל שבין האמת והשקר הוא אותו ההבדל שבין השדרות התחתונות של היקום לשדרות העליונות שבו. הדומם אין חלק אחד מקושר לחבירו, גם אם יתקשר בו במקרה כל גרגיר שאפשר להפרידו מהאבן הגדולה הרי הוא עומד לעצמו, גם בעת אשר הוא מחובר ומצומד עמו, רק המקרה השכוני הוא המחברם יחד ולא יותר. כשאנו עולים כבר לממלכת הצומח הרינו מוצאים חיבור עצמי, היניקה והחיים האורגניים כבר הם מתחילים להראות את רישומם, שיטת חיים מקיפה מתחתית השרשים עד הצמרות העליונות. וכשאנו עולים אל החי אז הדברים עוד הם יותר מאוגדים, אחדות מתגלה כבר בכל מהותו. ובשדרות החיים עצמם, בעלי החיים הנמוכים אינם כ"כ מרוכזים, וזנב הלטאה הוא מפרכס גם בהנתקו מהגויה, וכל אשר החיים מוסיפים להתעלות ככה הם יותר מרוכזים, והסוף והתוך והראש שלהם הנם מחוברים בחוברת עצומה, וזהו הסוד של השלימות העליונה שלהם. בעולם הרוח השקר הוא מפוזר בכל מקום, כל מחשבה של שקר מצטיירת בפני עצמה בביטויה, והולכת בפני עצמה בתכונתה התרמיתית, מה שאין כן האמת. האמת היא היסוד של החיים השלמים, החיים המקיפים את כל ומלאים את הכל, הנובעים מאור צור העולמים הכל יכול וכוללם יחד. ובשביל כך שקר מקרבן מיליה, אין שום צורך להקפה כללית לתכונתה ולמטרתה השקרית. להיפך, ההקפה היא מאבדת ומכלה אותה מן העולם. אמת מרחקן מיליה, רק ע"י ההופעה המאירה של ראשית תוך ואחרית, אל"ף בראש, מ"ם בתוך, תי"ו בסוף, מתגלה האמת. ובעולם המפורד, האפל, שכל כך מחשכים רבים מצויים בו, שיקרא שכיח, קושטא לא שכיח.