"רחץ ולא סך, דומה למים על גבי חבית."

ישנן פעולות חיצוניות, שבטבען הן נוטות להשאר מצדן החיצוני וישנן פעולות כאלה שהן בטבען נוטות לעשות רישומן לפנים, אף על פי שהן מצויינות בתבנית חיצונית. יפה הוא החיבור, שפעולות חיצוניות שהן עלולות להשאר בלא פעולה פנימית, מתחברות עם פעולות חיצוניות שבטבען הן נכנסות לפנים ועושות בו את פעולתן, כי על ידי החיבור הזה יכנסו גם כן הדברים החיצונים לפנים, ויפעלו לטובה ולמטרה הרצויה, עד שישתכלל האדם ויהיה מוכן לפעול לטובה בין לעצמו בין לעולם החיצוני. דוגמתם בפעולות הקלות: הרחיצה, עלולה היא שלא תפעול על צד הפנימי של האדם כל כך. אמנם הסיכה היא פועלת בטבעה אפילו בתוארה החיצוני כלפי פנים, ותבא כשמן בעצמותיו. אמנם הסיכה היא תכריע גם כן את פעולת הרחיצה הקודמת לה ותכניסה יותר בחוג הפנימי, על כן ראוי להשתמש עמה לשם זה התכלית, שלא ישאר הדבר החיצוני במעמד חיצוניותו, שהוא ברחץ ולא סך, שדומה למים על גבי חבית. דוגמת הרחיצה בחיי החברה, הוא כל נימוס מתוקן ומקובל. כל דרך כבוד הבריות מורגל ומסכם, הוא פונה הרבה לצד החיצוני, שהאדם הוא רק סובל את עולו של דרך ארץ זה, ומאומה לא ישא בעמלו. אמנם כשמשתמשים באותה ההתאמה לההרגל החברותי לרומם את רוח הכלל על פי הרגלו, למעשים טובים, לחיים קדושים, ולדעות אמתיות ורוממות, המביאים באמת ברכה לעולם, בזה הכל יורד לברכה ותועלת פנימית. זהו שמן משחת קודש, הפועלת על הרחיצה, לשלול ממנה את הצד של הדמיון למים על גבי חבית.