"אמר רבי ינאי, תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים, ואמאי קרי ליה בעל כנפים, שפעם אחת גזרה מלכות אדום וכו'."

כלל גדול הוא, שדברים שהם קטנים במעלתם בעניני ההשלמה האנושית הם קדומים בזמנם, והמעלות העליונות שהן גדולות במעלה הן מאוחרות בזמן, מפני שהמעלה הקודמת, שהיא כמו בסיס לה, צריכה להקדם. והנה התפילין הם ברית מיוחד לישראל, עדות על התיחדותם המצויינת בתור "ממלכת כהנים וגוי קדוש", אשר הפליא אדון כל ברוך הוא אותם מכל העמים אשר על פני האדמה, על כן הדרכתם ומוסרם הוא יותר נשגב ויותר נעלה מהדרכה הנתבעת מכל עם ולשון, ו"לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום". אבל מעלת הדרך ארץ הטבעית, טהרת המדות, בנטיה נקיה אל הצדק והיושר המוחש והמורגש ושנאת הרשע והעול במדה הגלויה, זאת היא נחלת כל האדם אשר על פני האדמה, וכלל תורת בני נח הנם יסודי המוסר הטבעי. המוסר הטבעי הפשוט אינו צריך למשאות נפש גדולות ורמות, אבל צריך שיהיה גופו של אדם נקי מזוהמת הרשעה המיוחדת לחיתו טרף וחזירי יער. על כן מי יוכל לעלות אל הר ד' להתיחד במוסר הנשגב והעליון הנרצה על פי הקדושה העליונה המכוונת בתפילין, רק מי שגופו נקי, שהמוסר הטבעי כבר קנוי לו כראוי, ולא הפסידו במעשים רעים ומדות עכורות ורעות, שהם תועבה לאדם שלם מצד צורתו האנושית. כיון שהמוסר הטבעי, המוסר הגופני, נכבש לפניו, צריך הוא בתור אדם מישראל, העומד להיות שם ד' נקרא עליו, להתעלות במוסר עליון הנובע על פי עומק הקדושה העליונה, שנתגלה על ידי קדושתן של ישראל והתיחדותן. העליה על הר המוסר העליון היא על ידי כנפים, המרוממות את רוחו של אדם מישראל, שכבר קנה לו תחילה מעלה הטבעית. אבל לא יחשוב איש, שיוכל לעלות למעלת המוסר האלהי, ובלבו תהיה חלאתו, להיות נוטה לכל דבר של השחתה מוסרית, המונחת בטבעו של אדם. התכונה של עמידת האדם בחזקו ותקפו גם בעת צרה, תלויה היא על פי אותה ההתעצמות הטבעית שיש בנפשו עם הדבר הקדוש שאליו הוא נושא את נפשו, וכל מה שההתעצמות היא יותר קרובה וטבעית לאדם, ימצא בנפשו אונים לעמוד בפני כל גלי ים זועף, ואת מקומו בל ינח. והנה מי יוכל להכיר בעצמו כשרון של קישור אמיץ לקדושת התפילין, המעלה אותנו על במתי ארץ, המרומם אותנו ממעל להמוסר הטבעי הפשוט, ומרוממנו לעוף במרומי קדושה עליונה, רק מי שכבר הכשיר נפשו אל הקדושה הטבעית הגופנית הכללית, ומרגיש בנפשו איך שמהמוסר הזה עם כל הודו וטהרו, הנפש ממנו לא תמלא, כי אם בהיותה מתרומת עד לעז חביון של המוסר הקדוש שממקורה של תורה, על פי הקישור הטבעי המתחזק על פי הקדמה של המוסר הגופני הטבעי הקדום בזמן, יהיה הגוף נקי ובעל התפילין יהיה לבעל כנפים, כי עובי חומרו לא ימשכנו לרדת למטה, וימצא את עצמו מלא אונים ועז ד' בכל עת צרה. ובעמדו בעז גבורתו נגד מלכות הרשעה בעת רעה היא, ראוי הוא להקרא בעל כנפים, שהנם לאות על טהרת גופו ונקיונו.