"והמגיס בפני האפרוחים - יש בו משום דרכי האמורי."

הרשעה הפנימית החפצה בהשחתת עולם, אם היא יכולה לגלות את נבלותה בשאיפתה לאבד את ההויה, הרי זו משוש דרכה. אבל כשאינה יכולה להגיע למחוז חפצה זה, אזי שואפת היא להכין את יסוד התוהו שהוא התבוללות הצורות, המביא לטשטושן ומזה רק צעד אחד להעדרן. ההויה מתהדרת ומתעלה בגילוייה הפרטיים, בציונה המתייחד לכל אחד על פי תפקידו. כל ביצה בפני עצמה כוללת בקרבה צורה מיוחדת, מוכנת ליצירת חיים, מסומנת בפני עצמה. השאיפה האמורית מתחלת להראות את חפץ התבלול, עקירת יסוד איסור כלאיים מעצמת שורשו. שזו היא הכנת ההשחתה הגמורה, שהיא מרום שאיפת הרשעה כולה. על כן נצטיירו דרכי האמורי בהגסת הביצים ביחד, בתבלול ועירוב, המונע בבלילתו הציורית את ההארה של ההויה, המצוינת בהתפרטותה, מהופיע לאור החיים, וגם זו היא מדרכי האמורי, אשר במידה שהוא מודד, מודדים לו: "ואשמיד פריו ממעל ושורשיו מתחת".