"ותחת חגורה נקפה"- מקום שהיו חגורות בצלצול נעשה נקפים נקפים".

החבורה שע"י הנקוף היא קלקלה פרטית בזה המקום. מכוונת היא נגד הגאות של הליכת נטויות גרון, המורה שאין צורך לשום חלק להיות משוער ממה שהוא גבוה ממנו, והוא רעיון של ניגוד הקישור של הכוחות למטרה אחת. ובזה אין מקום מוסרי לחגורה שיסוד הויתה היא התאמצות כל שרירי הגוף לחטיבה אחת, אבל בהיות החפץ ג"כ נעזב לשרירות לב עד שכל חלק בפני עצמו, נותן לו את כל חופשיותו, אז מקום שחוגרות בו בצלצול,לקשר את כונניות הגויה בכללה, נעשה (נמקים נמקים) [נקפים נקפים] בחבורות פרטיות, ואין אפשר לחגירה זו שמהותה נכחשת ע"י הדעה הכוזבת, שתבוא במקום שתמצא בה חפץ. כי שרירות הלב המשולחת מביאה את הקלקלה מידה במידה.