"...סוף כל סוף אין דרך אחר לכל חמדת התכלית הגדולה לבא בעולם כ"א ע"י גדולתם של ישראל. ע"כ כדי שינצל האדם מהיות שקוע רק בחפצי נפשו הפרטים, ראוי שלא ישאל צרכיו בלשון ארמי, כי לא יוכל האדם להנשא אל החוג הרחב של צרכי כלל הברואים כ"א ע"י התקשרו בעמו בקשר אמיץ, והדבר נגלה ביותר בישראל, שעל ידי התגדלם תבא התכלית המאושרת לכל באי עולם…הרגשות של החבה הלאומית שמתגלה ע"י התגלות השפה והסגנון הלאומי, הם מרוממים את האדם מעל לחפציו הפרטיים אל הדברים הכלליים של האומה. ומזה יבא הוא וכלל האומה אל החשק של התכלית היותר רמה ונשאה, כשיבא הזמן המאושר ע"פ חפץ ד'.
שבת פרק א׳ פסקה מ״ט
ספר: שבת
פרק: א׳ - פרק ראשון
פסקה: מ״ט - אמר רבב"ח כי הוה אזלינן בתרי' דר"א לשיולי בתפיחה, זמנין א"ל המקום יפקדך לשלום, וזמנין א"ל רחמנא ידכרינך לשלם. היכי עביד הכי והאר"י לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי, ואריו"ח כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו, שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי. שאני חולה דשכינה עמו כו'.