"לבד ההערות הכלליות שמרוממות את האדם בכללו, שישים מגמתו להצד המעולה שבחיים שהוא צד השכלי שבו, בין מצד הרגש בין מצד האמונה בכלל, אע"פ שרחוק הוא מהרגיש ככה בעצם טבעו, שהנה כלולות באכילת חולין בטהרה ועישור מעשרות כראוי המנויים לעיל בברייתא הקודמת, עוד נצטיינו נקודות כלליות, ולפעמים פרטיות שמהן מסתבבים ענינים כוללים בכל דרכי המוסר הישראלי והאנושי, שאם יהיו לקנין לאדם יהיו מגן בעדו שלא יפול ברוחו ממעלתו הכולל(ו)ת, וימצא לבבו ישר ונאמן עם תורת השם יתברך וכל דבר חק ומשפט כתורה וכמצוה יהי' קרוב ללבבו...אמנם, היסוד הכללי הוא שצריך שיהי' המדע קבוע בקרבו והרצון חזק בלבבו לשאוף אל אור ד' וטובו האצור בתורת ד' התמימה, ושלימותו היא כשיהיו הכללים ערוכים ברוחו באורח נכון, והפרטים מובנים בהתאמתם וקישורם אל הכלל, בדרך הכרה ורגש או בדרך אמונה כללית.
ברכות פרק ז׳ פסקה י״ט
ספר: ברכות
פרק: ז׳ - פרק שביעי
פסקה: י״ט - ת"ר איזהו עם הארץ, כל שאינו קורא ק"ש שחרית וערבית, דברי ר"א. ר"י אומר, כל שאינו מניח תפילין. ב"ע אומר, כל שאין לו ציצית בבגדו. רנ"א, כל שאין לו מזוזה על פתחו. ר"י בן יוסף אומר, כל שיש לו בנים ואינו מגדלן לת"ת. אחרים אומרים, אפי' קרא ושנה ולא שימש ת"ח ה"ז ע"ה.