" השכל יש לו חקים קבועים, שכאשר יתמלאו חוקיו יתן הוא את פריו בטח ככל ההויות הטבעיות שראוי לסמוך עליהן. אמנם על הדברים המקריים שאין להם יסוד חקי בטבע אין להשען, אפילו אם יזדמן שיוצלחו אין לדון ממקרה אחד על חבירו. ע"כ בהיות החכם עוסק בענין המושכל הנדון, אז ודאי יוציא שכלו דבר שלם ומתוקן. אמנם בהיותו קאי במסכת אחריתי, אז כפי דרך הרגיל הטבעי אין לבטח בתוצאות שכלו, כיון שההתיחדות לאותו הענין שהוא אחד מהחקים הטבעיים של השכל, חסרה כאן....
שבת פרק א׳ פסקה א׳
ספר: שבת
פרק: א׳ - פרק ראשון
פסקה: א׳ - א"ל ר"ח לרב, בר פחתי לא אמינא לך כי קאי רבי בהאי מסכת לא תשייליה בממכת אחריתי, דלמא לאו אדעתיה, דאי לאו דרבי גברא רבא הוא כספתיה, דמשני לך שינוייא דלאו שינויא הוא, השתא מיהת שפיר משני לך.
