" יש מעלה נוספת שיתעורר על ידי מקרה האחד האדם אל כלל היחש שבין היוצר ליצוריו, ודבקות נפשו תגדל בערך רוב התבונה שמתוסף בנפשו לרגלי התבוננות יתירה שגרם המצב הפרטי. אמנם גם בערך ההתעוררות הכללית של קרבת ד', שמקרה בודד גורם, ישנן ב' חלוקות. החלוקה האחת, קרבת ד' בכלל, בכל הנוגע לדרכי החיים שלו כולם, ואם יעלה האדם במעלות המוסריות במדה נכונה כזאת, שקרבת אלקים תחול בנפשו במדה יותר רמה אחרי איזה מקרה מתחדש בחייו בערך אחד, בין יהי' החידוש טוב או רע...אמנם נעלה על כולם, מי שמעלה את המדה המשכלת בנפשו עד שלא רק כפי המדה המתייחסת למצביו הפרטים יתעורר לקרבת ד', כ"א עצם דעת ד' ודרכיו הכוללים היא כל חיי נפשו, ולמעלה מקריאת שם ד' הבאה אחרי מקרה המתחדש, שמורה על העזרה הפרטית, כ"א את שם ד' יברך, את פעלו והדרו ודרכיו הכוללים, וידבק בהם באהבה טהורה...זאת היא המעלה היותר נהדרה שבחמודות, הנמצאת באורח צדיקים.
ברכות פרק ט׳ פסקה קפ״ד
ספר: ברכות
פרק: ט׳ - פרק תשיעי
פסקה: קפ״ד - מנה"מ, [רבי שמואל בר נחמני אמר] דאמר קרא "בד' אהלל דבר, באלהים אהלל דבר", "בד' אהלל דבר" זו מדה טובה כו'. ר"א בשר"ל אמר מהכא, "חסד ומשפט אשירה", אם לחסד אשירה אם למשפט אשירה. ר"ת אמר מהכא, "כוס ישועות אשא ובשם ד' אקרא", "צרה ויגון אמצא ובשם ד' אקרא". רבנן אמרי, א"ק "ד' נתן וד' לקח יהי שם ד' מבורך".