"מעלת דור המדבר לפני החטא היתה ראויה להיותם מונהגים ע"פ משה, אמנם בנפלם, חשב הוא ע"ה כי ראוי לדחקם, להעלותם אל אשר עמדו עליו בתחילה, ע"כ הרחיק מהם את האהל. וכאשר גלוי וידוע לפני השם יתברך כי לא יתכן להעלותם בבת אחת, ע"כ הי' הדבר המוכרח שישפיל משה את הנהגתו עד למדתם...אמנם הדבר לא יצא לבטלה, כי דור המדבר הי' דור של חנוך לישראל, שקפל ערכם של הדורות הבאים. ע"כ כפי מה שהושרש בו, יתקבלו הדברים יפה כשיושלמו הנפשות בהמשך הזמן, והי' צורך להכין אור זרוע להדרכה היותר עליונה העתידה להיות לעתיד. אבל הכשרו של יהושע הועיל שיהי' מוכשר יפה להנהגה קבועה בדור הנכנס לארץ, שהוא היה צריך כבר להתחיל להתנהג ע"פ מדתו הקבועה לו ולעלות בהדרגה של משך דורות.
ברכות פרק ט׳ פסקה של״ז
ספר: ברכות
פרק: ט׳ - פרק תשיעי
פסקה: של״ז - "ושב אל המחנה [וגו' "], אר"א, א"ל הקב"ה למשה, עכשיו יאמרו הרב בכעס כו' אם אתה מחזיר האוהל למקומו מוטב, ואם לאו יהושע ב"נ תלמידך משרת תחתיך כו'. א"ר, אעפ"כ לא יצא הדבר לבטלה.