עבודת ה' של האדם היא בהתאם להשגתו הרוחנית, אך תמיד צריכה להיות קשורה אל הכלל
"מעלת העבודה האלהית נחלקת לפי השגתו של אדם בדעת אלהים, וישנם כמה גופי תורה שיוכלו להתראות בעיני משכיל אחד כי התועלת מהם נתנה בשביל בעלי מדריגה פחותה ממנו. אמנם אין לו לשחרר עצמו מהם בשום אופן, כי יש עליו החיוב להיות קשור אל הכלל ומה שיש בדבר צורך הכלל, מפני שלפי מצב כלל האומה דרושים ענינים כאלה, המשכילים היותר גבוהים בדעת אלקים נכללים בפעולות הכלל, כי מה שמתוספת שלמות בהכלל מתוספת בהם ג"כ השלמה, ומה שמתגרע מהשלמת הכלל מתגרעת ג"כ השלמתם. כי אין אדם יכול להשיג ולהבין גודל שליטת הכלל עליו, ועד כמה הוא מתפעל לפי ענין כלל האומה, ע"כ עליו שלא לפרוש מהכלל אפי' בדברים שנדמה לו שלפי ענינו הפרטי כבר אין לו צורך בכאלה.
ברכות פרק ז׳ פסקה ל״ז
ספר: ברכות
פרק: ז׳ - פרק שביעי
פסקה: ל״ז - כיצד מזמנין, בשלשה אומר "נברך", בשלשה והוא אומר "ברכו" כו'. אמר שמואל, לעולם אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל.