"כשם שהגברת הצד הרוחני באדם הוא דרך הצלתו והצלחתו בכל עניניו, כן חובת האדם היא שבדברים הגשמיים עצמם, שצריך להתעסק בהם, יהי' יחסו עמהם לא מצד התרגשות הרוחניות ולא יעדיף נטיותיו הרוחניות על הצרכים החומריים...ופועל ג"כ באוכל תכונה זו, למעט מיחש הדברים הגשמיים את הרגש הנפשי, לא יתקצף בחסרונם ולא ישמח כשמחת הכסילים במציאותם, אז לא יבא באמת לידי כאב לב ויהי' תמיד בשלוה ומנוחת הנפש, ותמצא ידו לעשות חיל בשלימות האמיתית.
ברכות פרק ו׳ פסקה ל״ג
ספר: ברכות
פרק: ו׳ - פרק ששי
פסקה: ל״ג - אר"ח בר חנינא, הרגיל בקצח אינו בא לידי כאב לב. מיתיבי רשב"ג אומר, קצח אחד מס' סמני מות הוא, והישן במזרח גרנו דמו בראשו. לא קשיא, הא בריחו הא בטעמו.