"...טבע האדם הישר הוא שתהי' נפשו משתפכת מגעגועים לאלהי ישעו, ובזה תצא התפילה לפעלה ובזה תמצא ג"כ פעולתה. ע"כ צריך שתהיה התפילה מעורכת רק ברגש הלב הבריא והישר, ולא יערב עמה שאלות של חקירות מדעיות, שלפי משפט שכל האדם הקצר והנקצב רק על חוגו הקצר לא ישיג לעולם את מגמתו בענין התפילה, כי לא נוצרה סגולת התפילה בכלל המציאות ובכחות נפש האדם בשביל חידוד הכח השכלי, המתבודד חוץ מרגשותיו, כ"א בעד לבו של אדם ונפשו שצריכה להתהלך עם אלהיה כפי טבעה ותכונתה....
ברכות פרק ט׳ פסקה כ״ג
ספר: ברכות
פרק: ט׳ - פרק תשיעי
פסקה: כ״ג - המאריך בתפלתו מעליותא היא, והאר"ח בר אבא אריו"ח, כל המאריך בתפילתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב, שנאמר "תוחלת ממושכה מחלה לב". ואר"י, שלשה דברים מזכירים עונותיו של אדם, ואלו הן, קיר נטוי, ועיון תפלה ומוסר דין על חבירו לשמים. הא לא קשיא, התם דמאריך ומעיין, הכא דמאריך ולא מעיין. והיכי עביד, מפיש ברחמי