"...מציאותו הפעלית של הרגש לא הוצרכה למדה זו של יצירת מערכת לבדה, מאחר שדי לה בהקלשה מועטת של מאור השכל, וכשהוא מושפע במדה המצומצמת על הנפש האנושית, יצא הרגש לכל דרכיו, שהוא לנחלה מיוחדת להאשה של המין האנושי, האם, בעלת תורת האם, הקוראה לעזר המוסר את הטעם ואת החן הטוב, ע"כ בסוף לא נברא אלא אחד.
ברכות פרק ט׳ פסקה קצ״ו
ספר: ברכות
פרק: ט׳ - פרק תשיעי
פסקה: קצ״ו - בשלמא למ"ד פרצוף היינו דכתיב "זכר ונקבה בראם", אלא למ"ד זנב מאי "זכר ונקבה בראם". כדר"א דר"א רמי, כתיב הכא "זכר ונקבה בראם" וכתיב "כי בצלם אלהים עשה את האדם", הא כיצד, בתחלה עלה במחשבה לבראות שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד.