הכרת הטוב היא יסוד עבודת ה'. החומרנות היא יסוד כל השחתה. התנאי להיות המלכות יסוד טובת העם
"השיבוש הנמשך מההשתמשות בהנאות החומריות מאין פנות אל צד השלמות הרוחנית שבהם, הוא מחולל הריסה בדיעות ובמעשים. בדיעות, שמשכיח החובה הגדולה של הכרת טובה מן האדם, שזהו יסוד כל עבודת ד' וכל הערה מדרכת לדרך הישר לפי האמת...אמנם ההשפלה של התעודה השכלית לגבי הגשמית, היא יסוד כל השחתה, והיא היתה השחת[ת] ירבעם ב"נ שהעיז להפוך לתכלית [את] התבצרות המלכות בידו, שעם כל יסוד טובת העם שיש בקיום המלכות, היא עכ"ז מצד עצמה מטרה חמרית, אם לא שתהי' מכוונת לתמוך הכסא ע"פ ההשפעה הרוחנית, "להכין אותה ולסעדה (באמת) [במשפט] ובצדקה", והוא שהפך סדרי הקדושה הרוחנית, ושחת דרכו לע"ז לצורך נטיותיו החומריות, אם שלא השחית את ישראל במצבם המדיני, אבל השחיתם לאביהם שבשמים, במה שעשה העיקר [את] השאיפה הגשמית, והרוחנית לטפל, להיות משתנה לפי חפץ [השאיפה] הגשמית.
ברכות פרק ו׳ פסקה ו׳
ספר: ברכות
פרק: ו׳ - פרק ששי
פסקה: ו׳ - אר"ח בר פפא, כל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה כאלו גוזל להקב"ה וכנס"י, שנאמר "גוזל אביו ואמו כו' ", מאי "חבר הוא לאיש משחית", חבר הוא לירבעם ב"נ שהשחית את ישראל לאביהן שבשמים.