" הפרנס אף שעיקר יתרונו צריך שיהי' במעלות פנימיות, שאב לכולן הוא טהרת הלב וקדושת המעשים הנובעים מקדושת הנפש ומדותיה הפנימיות, שהוא דבר הגלוי רק לד' לבדו שהוא חוקר לב. אמנם גם מעלות וכשרונות המוניות צריך שלא יחסרו לו, כדי שיהיה מוכשר להנהיג את הציבור בדברים ודרכים המתקבלים עליהם, וע"ז תורה ההמלכה בציבור, שעם היות עיקר הדיוק ליתרונותיו הפנימיים של הפרנס צריך שיהיו לו הכשרים שיד הציבור ג"כ משגת, כדי שיהי' להם קישור עצמי עמו.
ברכות פרק ט׳ פסקה כ״ח
ספר: ברכות
פרק: ט׳ - פרק תשיעי
פסקה: כ״ח - א"ר יצחק, אין מעמידין פרנס על הציבור אלא א"כ נמלכין בציבור, שנאמר "ויאמר משה ראו קרא ד' בשם בצלאל וגו' ". א"ל הקב"ה למשה, משה, הגון עליך בצלאל. א"ל, רבש"ע, אם לפניך הגון לפני לא כש"כ. א"ל, אף על פי כן לך אמור להם לישראל כו'. אמרו לו, משה רבינו, אם לפני הקב"ה ולפניך הגון, לפנינו לא כש"כ.
