"לעומת השקפה פחותה של העמדת יסוד הראיה וההקבלה של פני המלך ג"כ רק לפי מדת התענוג שהוא מקבל מצד פרטיותו בקחתו בה חלק, תבא הרעה שחבריה יכחלו עיניו ותקום ערבוביא ומהומה בין החברים הרעים עצמם, בחוסר סדר מוסרי המחזיק מעמד בטוח מצד כשרון הנפשות לעצמן...עכ"פ לענין השחתת הסדר המדיני הנמשך מרשעות אנשי רשע בעלי הפקר והרס, יאמר חברוהי כחלינהו לעיני', ולענין חוסר לחלוחית הוד המוסר וקדושת הצדק הנובעת מאור הדעות הטהורות אשר עז להם בשם ד', יאמר: "ר"ש נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות"...והגרעין של המוסר והקדושה נכנס בלבב איש רשע שכמותו ויהי בקרבו "כמסס נוסס", ורוח נחם ומפח נפש מלאה כל חדרי לבו עד שהיו לסבות נכונות לכל מדוה וחלי נעכר, עד שנעשה גל של עצמות.

ברכות פרק ט׳ פסקה רצ״והעתק