ומתוך שאותו החלק של "רעיוני לבבך תנדע", נובע הוא ג"כ מחלק המציאות של פנימיות הנפש שלהגיונותיה הפנימיים יש ערך אמיתי, ע"כ לא חזי אינש פילא דעייל בקופא דמחטא, מפני שרעיון כזה לא יהגה לב אדם במחשבתו הפנימית. עכ"פ הדברים מלמדים לנו, שאין לנו פינה בכל המציאות כולה שלא נמצא שמה סדר מערכי של הממשלה העליונה, מהמסדר האמיתי, וע"ז נאמר "ומלכותו בכל משלה". ע"כ לא יהי' לנו לתמהון כל הדברים הנעשים תחת השמש אפי' במהלך הדיעות והרהורי הלב של בנ"א, כי גם להם יש סדר וחקים, מונהגים בחכמה עליונה, להגיע לסוף אל מרום ההצלחה. והחסד האלהי, אע"פ שהוא עובר דרך מעברים שנראים בעינינו נגד מטרת התכלית, ממש כערך המעשים השוטפים בטרם הזמן שנראים כסותרים את העצה העליונה, והם באמת מקיימים אותה, כערך "ואתם חשבתם עלי רעה, אלהים חשבה לטובה".

ברכות פרק ט׳ פסקה ע״ההעתק