שתי דרכים להכרת ערך קיום המצוות
"הנטי' הטבעית לדעת-אלקים מתגלה ביותר בתור רגש פנימי אצל אנשי שם המצויינים, ויותר מזה שגם כללות דרכים הפרטיים שבידיעת הדרישה האלהית שמתחלקים חכמי לב בהיותם באים בימים, סבת החלוקה היא נטועה בנפש מראש. ובאשר שישנם חכמים שמגמתם בדעת האלהים היא ע"פ הדברים המשוערים והמוגבלים, כמו ע"י בירור החכמות בדברים המוחשים לאמתתם לעמוד על סודם וסדרם, ודעת התורה להלכותיה ופרטותיה, ובזה ימצאו עצמם דבקים בקונם ויודעים את שמו ית'. וישנם כאלה שמטבע נפשם אינם יכולים להסתפק בדרישת הדברים המוגבלים והם מתרוממים לשוטט ברעיונות בהכרת רוממות אל ית' בהשערה פנימית בהגיון נעלה. ובזה אינם מצומצמים אל פרטי נתיבות דברים קצובים ומוגבלים, ויותר ממה שיש לדבר בפה ולשון הם מרגישים בהגיון לבבם, ומרוממות ההגיון הפנימי מכירים ג"כ ההכרח שמחייב את ההשלמה האנושית לבא ע"י השיעבוד לדרישה ולקיום של כל הדברים המוגבלים, מחכמה ודרישת התורה ופרטיה.
ברכות פרק ז׳ פסקה כ״ז
ספר: ברכות
פרק: ז׳ - פרק שביעי
פסקה: כ״ז - אביי ורבא הוו יתבי קמי' דרבה. א"ל רבה, למי מברכין. א"ל, לרחמנא. ורחמנא היכא יתיב. רבא אחוי לשמי טללא, אביי נפיק לברא אחוי כלפי שמיא. אמר ליה רבה, תרוייכו רבנן הויתו, היינו דאמרי אינשי בוצין בוצין מקטפי' ידיע.