"...כשהדיעות צלולות, מושג הדבר יפה, שהאדם צריך שיהיו דיעותיו רמות מזוקקות ונאצלות, וזה הוא התוכן המביאו לדעת ד' האמתית לפי ערכו, וצריך ג"כ שיהיו מעשיו ישרים ונאים, מביאים תועלת אל הכלל והפרט, ומרוחקים לגמרי מכל הפסד ושחיתה. הדעה הישרה והתמימה מכרת שהם קשורים זה בזה קשר אמיץ, כל שיהי' האדם יותר מכיר את קונו ומשיג האמתיות והאמונות הטהורות, יותר יהי' מודרך לדרך התיקון המועיל, ויותר יהי' מיושר בדרכיו ומדותיו לתועלת הכלל, וכל אשר יתיישרו מעשיו יפעל הדבר על מדותיו והכרותיו הפנימיות, ויהי' יותר דבק בקונו ונוטה לאהבת ד' טהורה ולהיות בעל נפש יקרה ועדינה.
ברכות פרק ט׳ פסקה רע״א
ספר: ברכות
פרק: ט׳ - פרק תשיעי
פסקה: רע״א - והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם, שנאמר "והנה בועז בא מבית לחם וגו' ", ואומר "ד' עמך גבור החיל", ואומר "אל תבוז כי זקנה אמך", ואומר "עת לעשות לד' הפרו תורתך". רנ"א, הפרו תורתך משום עת לעשות לד'.