"...וזה המשמוש המעשי יעיר את האדם בכלל על חובת השקידה במעשי התורה והמצות, להוציא מלב המתחכמים המתפתים שישיגו את הנקודה הפנימית שבאור התורה גם בעזבם המשמוש שבתפילין, המעשים שבפועל, שהם נתכוננו מאת נותן התורה ויוצר רוח האדם בקרבו, איך לכונן על ידם את רוחו אל תכליתו הנשגבה, לסדר אורח חייו בדרכי צדק שיובילו את האדם הפרטי אל תכלית הטובה, ואת כלל האומה הישראלית ששם ד' נקרא עליה, כדברי חז"ל "וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך" אלו תפילין שבראש.
שבת פרק א׳ פסקה מ׳
ספר: שבת
פרק: א׳ - פרק ראשון
פסקה: מ׳ - מ"ט כיון דאמר רבה בר"ה חייב אדם למשמש בתפילין כ"ש ושעה ק"ו מציץ, מה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה והי' על מצחו תמיד, שלא יסיח דעתו ממנו, תפילין שיש בהם אזכרות הרבה על אחת כו"כ.