"אמנם היונה הרוחנית ודאי אשכח, כי כפלים לתושיה. ובהיות נפש האדם האלהית שוקקה להתרומם מעל הדברים הגופניים, ע"כ כשמאירים אותה באור אלהי בעת קישורה אל החומריות, תרגיש בקרבה צמאון יותר נמרץ, ותחרץ לדבקה באלהים חיים בחשק נמרץ דומה לעפיפה אל על. וזאת התכונה היא משוערת לפעול במצב הנפש ע"י ברכת המזון, שנאמרת בעקרה על השביעה הגופנית, והשלם הזה ע"ה מצאה בשלימותה.
ברכות פרק ח׳ פסקה י״א
ספר: ברכות
פרק: ח׳ - פרק שמיני
פסקה: י״א - רבה בב"ח אזל בשיירתא, אכל ואשתלי ולא בירך. אמר, היכי איעביד, אי אמינא להו דאנשאי לברוכי, אמרי לי בריך הכא דכל היכא דמברכת לרחמנא קא מברכת, מוטב דאמינא להו דאנשאי יונה דדהבא. א"ל, אנטרו לי דאנשאי יונה דדהבא, הדר ואזיל ובריך ואשכח יונה דדהבא.