"והנה כלל ישראל היודע בידיעה ברורה וקבלה אמתית את האמת הברורה שבתוה"ק, הלא לא ירגיש כלל בכל הנשגבות שעשתה תוה"ק ע"י כחה האלהי, למחות בשטף עוזה על גבולה את כל שוטני' המסתתרים. כי הלא לא ירגישו כלל כי ישנם דברים מתנגדים שיכולים להזיק לתוה"ק וכל מגמתינו בכלל. אמנם הלא נמצאו מצורעים, הנדחים מחוץ למחנה ובסוף מחנה ישראל ילכו, והמה יסתכלו בכל דרכי העמים ויכירו את רוחם. והנה ההתנגדות תבא מצד החדשות השכליות בחקירה הכללית, שהיא נטפלת אל האמת כערך א"ת מאמ"ת, ש"את" היא הוראת נטפל, את הטפל לבשרו, והאמת היא עצמית וקיימת, והעוסק בדברים הנטפלים הוא מחוץ למחנה ישראל, אבל מצב צרעתו יחייבהו להיות מחוץ למחנה, כן נמצאים אותם שאבדו סגולת התמימות ונדחו מחוץ למחנה, והכירו את הכוחות המתנגדים הנצפנים.
ברכות פרק ט׳ פסקה ו׳
ספר: ברכות
פרק: ט׳ - פרק תשיעי
פסקה: ו׳ - אלא מעברות נחלי ארנון מנ"ל, דכתיב "ע"כ יאמר בספר מלחמות ד' את והב בסופה וגו' ". תנא "את והב בסופה", שני מצורעין היו והיו מהלכין בסוף מחנה ישראל, כי הוו חלפי ישראל אתו אמוראי עבדי להו נקירותא כו' אמרי כי חלפי ישראל וקטלינן להו ולא הוו ידעי דארון קא מסגי קמייהו דישראל והוה קא מאכי טורי מקמייהו, כיון ד