"אמנם יש שמצעיר את רגשות חייו ומקטין מאויי נפשו, מקוצר רוח וחסרון ידיעה והרגשה בנועם החיים, איש כזה אינו פועל גבורות ואינו יודע את ערך החיים. ע"כ רק בזאת תבא האהבה השלמה לגבולה, בהיות רגשי החיים וחפץ הרחבתם, כשהדרכים המובילים אליו המה מתאימים לחפץ ד', להתכלית הכללית המאושרת והטובה, יקרים בעיניו. הקנינים המה המושג של הרחבת החיים. הנפש המואסת בהרחבת החיים, ושאינה יודעת את רגשי החיים לעמקם ולאמתתם, לא תוכל להתפשר עם השכל הישר והבריא, באהבת הקנינים. כמה יש צורך לאדם לחיי נפשו, אם יביט רק אל צמצום החיים, וכמה מתרחבים החיים בכל משאלותיהם הרחבים ע"י הקנינים, ע"כ הם נקראים מאד, "מאדך", שהם בנויים רק על ההפרזה והמאודיות שבחיים.
ברכות פרק ט׳ פסקה קפ״ב
ספר: ברכות
פרק: ט׳ — פרק תשיעי
פסקה: קפ״ב — חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה, שנאמר "ואהבת את ד' אלהיך, בכל לבבך וגו' ", "בכל לבבך" בשני יצריך כו', "בכל נפשך" אפילו הוא נוטל את נפשך, "ובכל מאדך" בכל ממונך דבר אחר "בכל מאדך" בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו במאד מאד.