"...בהיות השכל מתחיל להתפעל יותר מטבעו, הוא בוקע את הראש, והמוח, והחושב הטבעי, נאבד, והאדם יוכל לחשוב שציוריו מלאים הם גדולות ונשגבות, ובאמת אינם כ"א שברי דמיונות פרועים וחסרי סידור נכון. אודרא מבי סדיא נפיק, כלומר הפרעת סדר בדבר שאין לו יחש אל האדם כ"א מתוך מצב השינה ושיקוע השכל, היינו הכשר של הזיה דמיונית בעלת צבעים מטושטשים....

ברכות פרק ט׳ פסקה צ״חהעתק