"הסיבות שנמצאות בהליכות האדם להטות רגליו מדרך הישרה הן שלש כללות: האחת, שיטה הנאותיו הרוחניות לצד הדברים החומריים, וזהו יסוד תאות השכרון והשיטוף ביין, שהיין ישמח הלב, וחשק השמחה שהיא הנאה רוחנית וטובה במדתה, כשתעבור גבול תביא לידי כל השחתה, וממנה תוצאות לכל הכוחות הרוחניים שישתעבדו להשתמש להרע, שמכאן באה ג"כ הגאוה שחברוה חז"ל עם שכרות ואמרו ע"ז: "כל המפיק מגן בשעת גאוה" (עירובין פ' הדר).
ברכות פרק ו׳ פסקה ל״ד
ספר: ברכות
פרק: ו׳ - פרק ששי
פסקה: ל״ד - במשנה. בירך כו' ועל פירות הארץ "בורא פרי העץ" לא יצא. פשיטא, ארנב"י, לא נצרכה אלא לר"י דאמר, חטה מין אילן היא, דתניא אילן שאכל ממנו אדם הראשון ר"מ אומר, גפן הי' כו', ר"נ אומר, תאנה היתה כו'. ר"י אומר, חטה היתה שאין התינוק יודע לקרות או"א עד שיטעום טעם דגן כו'.