"...והכניסה, שתורה על התגברות הבירור של ענינים הגדולים הנוגעים לעקרי תורה, תביא לעולם לידי מדה זו, שמה שראוי להעלם מלבאר, כשאין הדור צריך לכך, חוייב להיות מתבאר, כשהדור צריך לכך, אבל אותו הביאור הוא ג"כ בערך ראוי לפני אנשי לב, כי אין לההמון תועלת בריבוי הדיעות ובירורן לעומקן, אלא שהם מושפעים מהרוח השולט בין המבינים בעם. ע"כ דוקא הכניסה תכלול בתוכה "עת לעשות ל ד’ הפרו תורתך", שביחוד נאמרה מכוון על גילוי עניני תורה, יותר מהערך המוסרי התמידי, כמו שחייב ההכרח להתיר כתיבת תורה שבע"פ, ועמהם ג"כ חלקי דברי אגדה, שבהם נמצאים ג"כ דברים שהם כבשונו של עולם, שמבלעדי ההכרח, נאמרים הם רק בלחישה וליחידי יחידים.

ברכות פרק ט׳ פסקה רע״זהעתק