"תכונת החכמים השלמים היא, שיהי' כל דבר נערך בערכו, ולא יהי' הדבר הקטן בערך במציאות נדחה לגמרי מפני הדבר היותר גדול ומכובד, כ"א יעשה אליו טפלה ויתעלה בכבודו של הדבר הגדול. הגעגוע של אוהבים נאמנים, הוא רגש נעים בנפש ומועיל מאד לחיי החברה, לכל חלק מהאנשים לפי ענינם. אמנם במה נחשב הוא אותו הרגש הפרטי של הקורת רוח במצוא אוהב את אהובו, לעומת האור הגדול הזורח בנפשות החכמים בהפגשם בגדולי החכמים, אשר בראות פניהם כראות פני אלהים יתעוררו אצלם נהרי נחלי חכמת לב, ועמקי סודי חכמה עליונה, אשר בזה יפתחו לברך "ברוך שחלק מחכמתו ליראיו". בכ"ז לא בטלה אותה ההתרוממות את הרגש הפשוט של יקרת האהבה וברכו ג"כ "שהחיינו". מעלות החכמים אמנם תבדלנה, ע"פ רוב יתיחד כל חכם בדיעותיו ורגשי קודש המיוחדים לו ע"פ תכונות נפשו ומעלות רוחו. יחידי הדור המצויינים ימצאו שיהיו כוללים כל ערכי ההכרה האפשרית להמצא אצל כל אחד ואחד מישראל, שכ"א הוא חלוק בתכונתו בחינוכו ומעלות נפשו. ועפ"ז יבנה אצל כ"א צביון מיוחד לאופני ההסתכלות של הדיעות הרמות העולות למעלה, שתכליתן היא הדעת האלהי לאמתתו, כחק האנושי היותר נהדר ושלם...אמנם המיוחדים שבדור השקולים ככל הדור, וכוללים בקרבם כל מעלות הרוח וכל ההשקפות השונות, ויודעים הם לערכן יחד במערכה, הם יודעים ג"כ שעם כל הקפתם הכללית והפרטית את כל ההשקפות הפרטיות שהן אפשריות להמצא בחללה של האנושיות שמתבקשות במקור ישראל, עכ"ז אם הם אנשים שהם משותפים גם בחיי הזמן של הכלל והפרטים, יכירו כי המילוי האמיתי של כל האור הזה לא ימצא בשום אופן ביחידים. כי לא רק הדיעות וההבנה של ההרגשות השונות ימלאו את חללה של המציאות להיות נשלמת באור החיים, כ"א גם ההרגשות של החיים בפועל, הנמצאות בכ"א מבני אדם ע"פ מעמדו וחוג חייו שא"א כלל להתכנס במק"א. אמנם לפעמים ימצא חכם שכ"כ הפליג עצמו ללכת בדרכי העיון והתדבק באור חיי השכל, עד שמוצא כל הוד החיים רק בעשרם של ציורי ההבנה של המון תמורותיהם, ובמצאו אותם במקור החכמה דבר אין לו עוד עם החיים החומריים בפועל, כי לא יקחנו לבבו כ"א להודע את האור, את ההרגשה הנפשית וההבנה של הידיעה, שתהיה עשירה בכל הון הכללי. מי שעלה למעלה כזאת, באמת דבר אין לו עם החיים הגשמיים, ונפשו שואפת להחלץ מבית חומרה להתענג על אור העליון, כ"ז שמצב הגופים החומריים הוא עכ"פ גורם לאיזה דחק נגד התעופפות המושכלות היותר נהדרים ורחבים.

ברכות פרק ט׳ פסקה ק״כהעתק