והלכתא "המוציא לחם מן הארץ" דקיי"ל כרבנן דאמרי דאפיק משמע.

וכיון שיש גם ב"המוציא" הוראה דלשעבר, הרי היא כוללת ג"כ את דרך הדרישה החיצונה שמצד הוראת הפעולות, שבזה כל בני אדם שוים. ובאשר לא יחסר הכח הפשוט המשוה, ודאי יתרון גדול הוא שיעורר נבוני לב להסתכל בגדולת יוצרם בעין בהירה לפי הראוי להם, לבא מן הפעולה אל הפועל, ומהעבר אל העתיד.