"אמר רב יהודה אמר רב י"ב שעות הוי היום, ג' שעות ראשונות יושב הקב"ה ועוסק בתורה, שניות יושב ודן את כל העולם כולו וכולי, שלישית יושב הקב"ה וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים ועד ביצי כינים, ע"כ. (המאמר הזה הוא בע"ז, פ"ק סי' ד', בעין יעקב שם, ושם מסיים: רביעית יושב ושוחק עם לויתן שנאמר "לויתן זה יצרת לשה

כל החילופים שבחיים, כל התנועות החומריות והרוחניות הפועלות בעולם ובחברה, הכל הנם דברים שהם מושפעים מיסוד ההנהגה האלהית העליונה הכוללת ומקפת את כל ההויה כולה מראש ועד סוף. ומהשפעותיה הכלליות יורד השפע ומתפצל בהשגחה נפלאה לפרטים ופרטי פרטים ומטביע(ה) את חותמה על העולם ועל החיים, על היצורים כולם ועל האדם עם כל פרטי מסיבותיו. השלש השעות הראשונות שהן הזמן לקבלת מלכות שמים, ליסוד התורה, לקרית שמע, ההקשבה הרוחנית של כלל ישראל, פועלת היא הארה רוחנית ממקור התורה שהיא כולה אומרת כבוד השם יתברך, הודו ויחודו. על כן, ההשפעות העליונות במקורן, שהן גורמות את ההופעה הרוחנית הגדולה בשלש השעות הראשונות הוא הד הקול של הבהקת אור התורה ושאיפותיה הנצחיות והקדושות במקורן העליון החודרות עד נשמת כנסת ישראל וממנה לכל פרטי האישים והנשמות כולן. שלש שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה. בשלש השעות השניות כבר נכנס הציבור למעמקי העסקים המעשיים וסיבוכיהם, וההשגחה העליונה היא המסבבת את היסוד הישרני, המוכרח סוף כל סוף לפלס את נתיבו בדרכי החיים האנושיים המסובכים. וההשפעה המשפטית העליונה של משפטי ד' בעולמים כולם היא החודרת ג"כ בלב הכלל והפרט והיא הגורמת את כל סידורי המשפטים הכלליים והפרטיים שיצאו אל הפועל במדה של ישרות ושל צדק הפועלת לקיום העולם והחברה. יושב הקב"ה ודן את העולם כולו וכולי. שלישית יושב הקב"ה וזן את העולם כולו מקרני ראמים ועד ביצי כנים. התחלת שלש השעות (השניות) [השלישיות] שאחר מאכל תלמידי חכמים שבשעה השישית, שהיא עיקר המגמה של המזון של כל היקום, "כי זה כל האדם" שכל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה. מתוך המגמה האצילית העליונה שבמפעל המזון להחיות את הכחות הרוחניים נמשכת ההשפעה של המזון לכל העולם כולו, לכל היצורים מראש ועד סוף, שכולם הם אחוזים באחדותה העליונה של המחשבה האלהית, בשביל המגמה העליונה הכוללת את כל היקום כולו. (והרביעיות שראוי ונכון הדבר שאחרי שעברו שלשת חלקי היום בעמל וביגיעה רוחנית וגופנית תבא תקופה של שעות של קורת רוח, שהיא תקדים את הלילה המיוחד לשינה ולביטול ההרגשות והתמעטותן בכלל. וכל מה שבא לכל היצור ולאדם בשביל הרחבת דעתו, כל ההנאות העדינות הרוחניות והדומות להן בכל סעיפיהן, הרי הן יונקות מלשד ההופעה העליונה, השפעת קורת הרוח שהבורא־כל משפיע בכללות יצוריו בהיקף החיים כולם, שזהו הרוח המבליט את הלויתן, והקפת החיים האדירים האצורים בציורו וכחו הנעלם. הקב"ה שוחק עם לויתן, שנאמר "לויתן זה יצרת לשחק בו".) ובמקום הזה לענין דינא דההורג כנה בשבת אמר רב יוסף דאינה פרה ורבה, ואם היצור אינו ממשיך חיים לדורות אין בו משפע הנצחיות העליונה, ועל כן גם חייו הארעיים אינם קרויים חיים בעצם, ואין ההורגו בשבת חייב משום נטילת נשמה. וא"ל אביי, וכנה אין פרה ורבה, והאמר מר יושב הקב"ה וזן מקרני ראמים ועד ביצי כנים, מינא הוא דמקרי ביצי כנים. התואר, ביצי כינים, למין, בא רק להודיע את המדריגה היותר נמוכה ופחותה שבחיים הממשיכים דורות, להודיע שכל מקום שיש משך של חיים שמה ישנו קו נמשך ישר מההופעה הכללית של השפעת ההזנה האצילית העליונה, היורדת עד שפלות כל מעמקי החיים הדוריים, שאחרי כל הירידות היותר תחתיות, קיים הוא הקשר הכללי המדובק ביסוד שרשו של כח הזן והמחיה אשר לחיי החיים ברוך הוא, שהוא זן ומפרנס את כל יצוריו מקרני ראמים ועד ביצי כנים איש לא נעדר.