ת"ר, עשרה דברים מביאים את האדם לידי תחתוניות, האוכל עלי קנים, ועלי גפנים, ולולבי גפנים, ומוריגי בהמה בלא מלח, ושדרו של דג, ודג מליח שלא בישל כ"צ, והשותה שמרי יין, והמקנח בסיד ובחרסית ובצרור שקנח בו חבירו, וי"א אף התולה עצמו בביה"כ.

שורש הדברים הנצרכים לשמירה ממחלות הוא, סדר הכלכלה, להזהר ממאכלים שאינם הגונים, ומההגונים וטבעיים אם אינם מתוקנים כראוי להיות מוכנים לכלכלה הגונה, שמירה בנקיון מכל חשש דבקות של מחלה, ונקיון דעת, והדבר המשלים הוא הזהירות במצב התנועות שתהיינה ע"פ סדר המביא לבריאות הגוף ושומר מתחלואים. כל אלה כשאינם נשמרים ע"פ חקם, מביא אדם עליו את המחלה היותר ממררת את החיים, המכלה את העינים ומדיבת נפש, זו תחתוניות. עלי קנים וחבריהם אינם ראויים מצד עצמם. מוריגי בהמה בלא מלח, שדרו של דג אולי הוא ג"כ כשלא בישל כ"צ, כדג מליח, מפני חסרון תיקונם. שמרי יין, וקינוח בסיד, בחרסית, ובצרור שקנח בו חבירו, מתורת הנקיון נגעו בה. והתולה עצמו בביה"כ, משום שמירת התנועה המזקת במעמד הגוף. בתכונת הרוח גם כן הדברים מקבילים. אם מכניס אדם בקרבו הרגשים ולימודים שאינם ראויים לגידול הרוח הטהור, )מביאתו( ]מביאים אותו[ לידי נפילה נמוכה במדותיו היותר עכורות, השרויות בתחתיתה של נפשו היסודית. ואם הם ראויים למיזוג רוחני עם רוח החי שבאדם, אבל אינם מתוקנים כראוי ויכולים לשבש את הדיעות, גם מהם למדות היותר רעות תוצאות. ואם לא נוקו המדות הטובות, ואם החברה יכולה להדביק את חלאתה ע"י מגע רחוק או קרוב, גם אז המדות נעכרות והכאב הרוחני מתגלה בתחתית הנפש, בפעולת החיים היותר נמוכים, שצריכים להעלותם ולקדשם. וגם המצב הגופני ותואר החזקתו, ולעומתו המצב הנפשי וקביעות נקודת כובדה, שהיא צריכה להתעלות ולזכך את מדותיה בישוב דעת ומנוחת רעיון, ולא במעמד עראי ותכונה מסופקת, הדומה לדבר התלוי ועומד. דוגמאות הללו חורגות מהתכנים הגופניים אל הרוחניים, ושומר נפשו ירחקמכל אלה. ובדרך רמז רזי כל ע"סיפה כלולות כאן. עלי קנים ע"ש חכמה, "קנה חכמה". עלי גפנים ע"ש בינה, שבה שמחה "ויין ישמח". ולולבי גפנים ע"ש דעת, המתפשט כלולב באורך. ומוריגי בהמה בלא מלח ע"ש גבורה הקודמת בקליפה לחסד, והמורג חרוץהוא מכלה ומאבד בלא המתקה של מלח הממתיק. ושדרו של דג ע"ש חסד, הממשיך ומעמיד ומכונן טהרה, ודג טהור אית ליה שדרה, וקאי גם היכי דרדיפי מיא, מי החסד. ודג מלוח שלא בישל כ"צ, תפארת, הממוזג שאין בו לא חסד ולא דין גמור, מפני שכ"א מונע על חבירו בקליפה, היפך הקדושה שהבישול הוא כראוי וכ"א מסייע את חבירו. והשותה שמרי יין, נצח המלובש בגבורה בקליפה, שמרי היין העליון. המקנח בסיד ע"ש הוד, כסיד ההיכל שהוא הודו. ובחרסית, יסוד דקליפה, שהוא היפוך מיסוד הקדושה, שכל הנאות נמשכים ממנו ופרחן נשמתין, ומקליפה אין הנאה, כחרסית דלית הנאה מניה, שמציינין בו ערלה, היפוך אות ברית קודש. ובצרור זהו מלכות, צרור הכל, ששם הצרות צרורות לרשעי ארץ. וי"א אף התולה עצמו, נגד כתר דקליפה שאין להם באמת, שהיא מלכותא בלא תגא, ומ"מ תולין הם באילן גדול, ומתפארים בעצמם כאילו יש להם כתר. וכל אלה מביאים את האדם הנדבק בהם לידי תחתית המדרגות, שטוב לפני ד' ימלט מהםומכל המונם.