אם שהקול בכללו יוצא הוא ע"י הקנה, אמנם הוצאת הקול בתור הרעה ממושכה לא יבנה את הדיבור. ע"כ צריך אליו שני כחות, כח אחד להפסיק את הקול בעתו, כדי שיבנו ההברות במדתן. והכח השני, לחבר הברה להברה בעתה הראויה לה, ואז תגמר פעולת הדיבור. הלשון מחתך ומפסיק את הקול הארוך שיהיו ניכרים ע"י ההפסק, הבדלי ההברות, כדי שיהיו ראויות לבנין אותיות הדיבור. הפה בכללו, גומר, בהיותו ערוך לחבר הברה להברה, בערך נאות ומתאים ואופן הרמוני.
